פרשת נח תשע"ז, יקב ויתקין.

"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט/כא-כב).

מתבקשת השאלה: "למה"?! למה הוא עשה את זה?
קולמוסין רבים השתברו להסביר תמיהה זו, אנו נתייחס לארבע תשובות שמציעים המפרשים.

א _ לא מסופר במקרא על שיכורים לפני נח [לוט היה עשרה דורות אחריו], הוא עדיין לא ידע מה הן התוצאות של שתיה מופרזת. אכן מאז נח צריכים בני האדם לקחת מקדמי בטיחות, כי בתירוץ: "לא ידעתי" כבר השתמש נח.

ב _ הוא הרשה לעצמו לשתות יותר מכדי לימודו, כי רצה להשתחרר משנת לחץ שלימה שהיתה בתיבה, כפי שבניו מעידים: לא ראינו שינה בעיניו, חיה שדרכה לאכול בחצי היום, האכלנוה בחצי היום, חיה שדרכה לאכול בחצי הלילה, האכלנוה בחצי הלילה (מדרש).

ג _ המבול הרי בלבל את העולם, ושינה את כל הבריאה [זו הייתה המטרה], נח שתה כמו שהיה רגיל לשתות לפני המבול, אך בגלל השינוי בבריאה, או שהיין נהיה חזק יותר, או שנח נהיה יותר חלש, כך או כך, מה שלא שיכר אותו לפני המבול, שיכר אחריו.

ד _ ביום היציאה מהתיבה נטע נח את הכרם, בו ביום גדלו בו ענבים, בו ביום נח סחט אותם, מיד הם תססו, עוד באותו היום הוא שתה את היין והשתכר (מדרש). לנח היו ידיעות רחבות בבוטניקה ובכימיה, [ספר הרפואות שגנז חזקיהו, היה ירושה מנח]. כשהוא סחט את הענבים, הוא היה בטוח שהוא שותה מיץ, שהרי לוקח זמן ליין לתסוס, לכן הוא הרשה לעצמו לשתות כמות גדולה של מיץ, אבל למעשה היה זה יין משובח עם אחוזי כהל גבוהים, והוא השתכר.

מאז נח צריכים אנו לנקוט אמצעי זהירות. רביעית יין לא תגרום רעה לאיש, גם למחמירים שרביעית זה יותר ממאה וחמישים גרם.
בליל סדר המתפרס על פני כמה שעות, גומר כל אחד בקבוק יין, ובשיר "אחד מי יודע" איש אינו מתבלבל, אף על פי כן לא כדאי ולא בריא להפריז בשתיית יין.
בקבוקים עדיין לא היו לנח, כך שאת היין הוא שתה ישר מהחבית, על כן אספר לכם שהשבוע הייתי "ביקב ויתקין" שכשר משנה שעברה 2015, אבל בגלל שזו שנת שמיטה, הוא היה עם היתר מכירה, ומבציר האחרון 2016 כל היינות כשרים למהדרין.

הבעיה שעדיין אין אף יין מוכן. חלקם, ממש סיימו תסיסה וחלקם כבר מתחילים את התיישנות הקצרה או הארוכה שלהם בחביות, היינות הלבנים יוצאים כבר עוד כמה חודשים, תכלס, לפי הצבע והריח, יש למה לצפות.

שבת שלום
שרגא