פרשת האזינו, סוכות תשפ"ו, הופ, יקב גרוס
בפרשת השבוע אנו מוצאים צרור פסוקים המדברים בשבח ארץ ישראל: "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים, בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה, וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב/יג–יד).
לכאורה, הנושא הזה תלוש — אנו כאן באמצע תוכחה נוקבת. לא כאן המקום לתאר את מעלותיה של הארץ. התשובה היא שזו הקדמה לפסוק הבא: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ". השפע מסביר את הרקע והסיבה לשקיעה בחומרניות (אור החיים הק' דברים לב/יג).
על כל פנים, ברשימת המעלות מופיע היין שלוש פעמים: "מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם", "עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ" (דברים לב/לב), "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב/יד).
את הקטע האחרון מפרש רש"י בשני אופנים: א. בימי עשרת השבטים: "השותים במזרקי יין" (עמוס ו/ו). ב. על פי אונקלוס: "ודם גבריהון יתאשד כמיא" = דם גיבורי האויבים יִשָּׁפֵךְ כמים (דברים לב/יד).
שתי סיבות לכנות את היין בשם 'דם': א. בגלל צבעו האדום. ב. היין הביא מוות לעולם, כשחוה האכילה את אדם מעץ הדעת, שהיה גפן (רבינו בחיי).
על ההסבר השני יש לשאול: מדוע דווקא במקום בו מתואר היין לשבח, הזכירו את הדם ואת המוות שנגזר על האנושות? התשובה היא שגם צדדים חיוביים יש ביין בשעת מלחמה. הקיסר אדריאנוס היה מְסַפֵּק יין לחייליו בשעת מלחמתם (ע"ז לב/א). הוא לא היה קל דעת שחיפש תבוסה. בזמנם הייתה המלחמה פנים אל פנים — כמות של יין מבוקרת מסלקת פחדים, וזה מה שזקוק החייל כשהוא עומד מול חרב נוצצת של האויב.
גם את היוצא להיסקל היו משקים ביין — זה מפיג את הפחד. גם התאונות, לא עלינו, נגרמות מהסיבה הזו. הנהג השתוי אינו פוחד מהמכונית המגיחה מולו. אלא שבשדה הקרב יש אפשרות לנצח, ובכביש...
מה שנוגע לענייננו לקראת השנה החדשה, ולקראת חג סוכות ושמחת תורה — ששום דבר אינו 'שחור או לבן' — יין יכול להיות מצויין כשנוהגים בו בתבונה. על חג סוכות כתוב בתורה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז/יד). יין מסוגל להעניק תרומה נכבדה לאווירה שמחה זו. כמו כן, חלק נכבד מהריקודים הסוערים בשמחת תורה הם בהשפעת היין.
על כן, מתבקש הציבור הנכבד להזדרז בזמן הקצר עד חג הסוכות, ולהצטייד בכמות נדיבה של המשקה "המשמח אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט/יג).
לקראת חג הסוכות, 'יקב גרוס' משיק יין חדש ומסקרן בשם "הופ" — בלנד אלגנטי של 80% קברנה סוביניון, בתוספת סירה ומרלו בחלקים שווים.
הענבים נבצרו מכרם קדיתא שבגליל, מול נופי הר מירון, והיין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי.
הופ הוא יין אדום כהה, בעל גוף בינוני, ארומה עשירה של פירות אדומים בשלים, נגיעות עץ עדינות, תבלינים רכים, חומצה נעימה, וסיומת ארוכה ומלטפת.
להריח את האתרוגים וללגום יין כזה — זו שמחת יום טוב אמיתית. היין הזה לא רק משמח אלוקים ואנשים, הוא גם מוסיף ניחוח חגיגי לריקודים של שמחת תורה ולסעודות הסוכה.
אלכוהול: 14% כשרות:בד"צ העדה החרדית והמחיר 90 ש"ח.
לחיים!
שבת שלום וחג סוכות שמח
שרגא – אתר היין הכשר