פרשת כי תשא תשפ"ד, בצל העלווה 2020, יקב יתיר

המושג 'שרד' מופיע גם בפרשה של שבוע שעבר, גם בפרשת השבוע, וגם בשבוע הבא. כך פוגשים אנו מושג חדש: "בגדי שרד לשרת בקדש", אנו דוברי העברית העממית 'יודעים' מה זה 'שרד', ליד בית העשיר חונה 'מכונית שרד', זה לא לגמרי מוטעה להגדיר יוקרה בלשון 'שרד', הכתב והקבלה מבאר ש'שרד' זה יתרון, זה מסתדר עם חשיבות, לרוב המפרשים ברור שהכוונה לבגדי כהונה, או לבגדים שעוטפים בהם את הכלים בזמן המסעות, או בגדי הכהן הגדול, זאת אומרת שלדעת כולם מדובר בבגד יפה ומיוחד.

ממילא מה שלעברית המדוברת הגיעה המילה 'שרד' כ'פאר' זו אינה שגיאה. אבל חז"ל קובעים ש'שרד' זה שורש של הישרדות, ובגמרא כתוב: "אלמלא בגדי השרד [של הכהנים], משונאי ישראל [בלשון סגי-נהור], לא היה נשאר 'שריד' ופליט (יומא עב/א-ב). השורש של 'שריד' הוא בנאמר: "בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה', וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא" (יואל ג/ה). אם ל'שרד' ו'שריד' יש שורש משותף, חייב להיות ביניהם קשר מהותי. ההסבר הפשוט הוא שבגדי כהונה מכפרים, כל בגד על עבירה התואמת את תפקיד הבגד, המעיל על לשון הרע [בגלל הפעמונים בשוליים], מצנפת על גאווה, האבנט מכפר על הרהורים וכן הלאה (ערכין טז/א). ממילא כשלעם ישראל מתכפרים העבירות, מאזן הזכויות לא צונח אל מתחת הקו האדום, וזה מעניק לנו הישרדות. זה כאמור ההסבר השטחי.

אבל ההישרדות קשורה גם ישירות ל'שרד' וּלְנִכְבָּדוּת. כיצד? הנה הקדמה: אחד ה'פרחחים' היותר בולטים בתקשורת של לפני שלושה דורות [כשאבא שלי היה בחור], היה בנו של אחד המתפללים הזקנים בבית הכנסת שלו. כשהאיש החצוף נשאל: מדוע הוא הפנה עורף? התשובה שלו הייתה קצרה, חדה וקולעת: מי שהיה רואה את הטרור שאבינו השליט בבית על קיום המצוות, היה בורח מהן יותר ממני. לוותיקין הוא היה מושך אותנו בשערות מהמיטה, אין לי תלונות עליו, הוא היה מריר ניצול שואה, אבל מבלי שירצה הוא גרם שהמסורת תהיה בזויה על כל בני הבית.

מאידך מי שמקרין נכבדות, הכל אצלו עטוף באור ובאהבה, אין שום סיבה שילדיו לא ימשיכו בדרכו, יסובבוהו ויכבדוהו, והנה ההישרדות בגודל טבעי.

מלבד ההגיון הפשוט, יש לי גם הוכחות מפסוקים, אבל ברשותכם, לא זו הבמה שלנו כאן, זו ההקדמה לספר לכם שביקבים זה עובד בדיוק אותו דבר. לפני שבעים שנים, לא היה מבחר, הלכו למכולת, ביקשו יין ומה שהחנווני נתן, הכניסו לסל [קלוע מנצרים], אבל מאז עברו הרבה מים בירדן, הרבה תירוש מהכרמים והרבה יין בהרבה יקבים. בעשרים השנים האחרונות יש תחרות עיקשת בין היקבים, זה מאלץ  להוריד מחירים, מי יכול לשרוד? [מלבד עשירים שיש להם יקב בוטיק ומוכרים מתחת מחיר הקרן, אבל זה הולך בדרך כלל בתוך המשפחה והמקורבים. משום מקום לא יוצאות משאיות עמוסות סחורה מסובסדת [אפילו לא בשנת השמיטה]. באופן טבעי תבוא הצעה לעשות יין שמראש יהיה זול. בזאת קשה להתחרות עם היקבים הגדולים, אלה שעושים הרבה יין משובח, קל להם גם לעשות משהו עממי. מגיעות אליהם משאיות ענק עמוסות ענבים פשוטים, שנשפכים ישירות לריסוק, ולאיכסון עם חומר משמר במיכלי ענק, עד תום עונת הבציר, ואז יהיה זמן לסנן ולבקבק. כזו עבודה סיטונאית מוזילה מחירים שיקב קטן לא יכול לעמוד בהם. אם כן הפתרון הוא דווקא הפוך, לעשות יין יותר ויותר משובח, טעים, ריחני, צבע יפה ושאר כל המעלות שאתם קוראים על תוית הבקבוק. הפתרון הזה הוא גם 'שְׂרָד' וְגַם 'הִשָּׂרְדוּת'.

הנה הצעה על יין שרד שהשבוע הייתה ההשקה שלו.

"בצל העלווה" זה יין חדש מ'יקב יתיר'.

יין אדום, שהופק מענבים שנבצרו בכרמים שבהן הגפנים עוצבו כגביע - שיטה עתיקה, המתאימה במיוחד לייצור יין איכותי באזורים חמים ויבשים.

עלוות הגפן מצלה באופן טבעי על אשכוליתה. שיטת גידול וגיזום עתיקה זו מעניקה לענבים טעמים מובחנים, מעודנים ומורכבים.

בצל העלווה 2020 הינו יין אדום יבש המופק מ-49% גרנאש, 26% סנסו, 13% סירה, 12% קריניאן שנבצרו ממספר חלקות ביער יתיר, בגובה של 680-780 מטר מעל פני הים.

היין תסס במכלים פתוחים, עם 30% אשכולות שלמים. לאחר מכן התיישן היין שנה במכלי עץ גדולים. בוקבק והושאר ביקב עוד כשנה להתיישנות.

רשמי טעימה: צבע רובי / גרנט עמוק. ריח של פטל אדום ודובדבן בשל, בנוסף רמזים אקזוטיים של עור, זפת,. טעם קטיפתי ואינטנסיבי, משלב פירותיות של דובדבן שחור בשל עם מעט מליחות ובשרניות מעושנת.

אחוז אלכוהול: 13.5% כשרות: רבנות מקומית, הרב רובין .O.U והמחיר 190 ₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב