פרשת קורח תשע"ח, יקב פלם, רוזה
יין יבש או מתוק?
יצא לי כמה פעמים לשוחח עם דור ההורים, לא זקנים, אלא מבוגרים, בני העידן שרק יין מתוק היה על שלחן השבת וחג, הם אינם מצליחים להשתכנע שיין יבש משובח יותר, בגלל תת המודע שלהם. כמו שאיש לא יסכים לקבל סוכריה בטעם בורקס מלוח. בפרט מי שניסה וטעם את אחד היינות היבשים הזולים.
הטיעון שלי "יין אמיתי הוא יבש", זה הדבר היחיד שמצליח להזיז קצת את הדעה הקדומה, אבל רבים מהם שואלים: "מי אומר שזה נכון"?
כולם יודעים לצטט את הרמב"ם שיין מתוק פסול לנסכים, אבל זה עדיין לא אומר שזה לא יין. בפרשת השבוע ישנה הוכחה מוחצת לכך. את היין מכנה התורה: "מלאה מן היקב" (במדבר יח/כז). למה זה "מלאה"? כי הכלי מחזיק יין כדי מילואו (ראה חזקוני שם). נשאיר חצי בקבוק יין מתוק למשך חודש או חודשיים, ושום דבר לא יקרה לו. אבל חצי בקבוק יין יבש, יתקלקל עד שבת הבאה, וגם במקרר הוא לא יחזיק מעמד אלא שבועות בודדים, בלי פקק ואקום מיוחד.
אלה הן העובדות, המפליא הוא שהשם של היין הוא "בקבוק מלא"! לכמות קטנה יותר לוקחים בקבוק קטן יותר, כי לא יתכן לנייד ולאכסן את היין באופן אחר. על מדף החנות בזמן המקרא אפשר היה לראות חצי כד שמן, רבע לוג עסיס רימונים, שליש צנצנת דבש, וכן הלאה, אבל היין היה תמיד תמיד בכלי מלא עד גדותיו.
מי שחשב עד היום רק על יין מתוק, כדאי לטעום בפעם הראשונה יין יבש עדין, לא מאלה שמציגים נוכחות כבדה, לפחות בכמה פעמים הראשונות.
יש להצעה זו הרבה מאד אפשרויות: אחת האפשרויות היא פשוט לשתות יינות לבנים או וורודים שהם גם יותר קלילים וגם הרבה יותר מתאימים לתקופתינו החמה.
אחד מהם שטעמתי לאחרונה הוא יין רוזה של יקב פלם יש בו 13% אלכוהול והוא מורכב 52% סירה, 30% קברנה פרנק ו18% מרלו כשכל אחד מהזנים מוסיף לו גוון וטעם, ליין צבע ורוד בהיר, בטעם אפרסק עדין ומעט תותים, יין עם נפח נעים בפה מינרליות וחמצמצות טובה.
לחיים ושבת שלום
