פרשת האזינו, חג הסוכות תשפ"ב, בלאק אוניקס, יקב גרוס
במאמר על פרשת 'האזינו' בשנה שעברה יש משפט כזה: "אם בעזרת ה' נהיה אחרי הקורונה, הרי יבואו הרבה אורחים, אז אלה ההמלצות". בעוונותינו הרבים הקורונה עדיין אינה רוצה להעלם ולהתאדות, אנו נמשיך להיות זהירים, ונשתדל שזה לא יפגום משמחת החג.
אנו כבר יודעים שהיין לא מתחיל ביקב אלא בכרם, יינן צריך לדעת גם אגרונומיה, להכיר פרק ושנים על גפנים ועוד נושאים חקלאיים הקשורים לגידול ענבי היין, משכך תפס השבוע פסוק את העין שלי: "מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה, עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ" (דברים לב/לב).
בין המפרשים יש הרואים פסוק זה כביקורת על הרשעים של עם ישראל, וחלק אחר רואים בפסוק זה אִיּוּם ועונש לגויים שמציקים לעם ישראל.
בין לפי פירוש זה ובין לפי פירוש זה, ההסבר יובן אם ננתח מה זה 'גפן' וממילא מה זה 'גפן סדום'. לגפן יש תכונה שאפשר לרבות אותו מענף. כבר במשנה מופיעה 'הַבְרָכָה' =בֶּרֶךְ, כלומר: לכופף זמורת גפן אל הקרקע, לכסות באדמה לחה, להניח אבן מלמעלה, שהזמורה לא תשתחרר מהקבורה הזו, שם מתחיל הענף להוציא שורשים, ואחר כך מפרידים אותו מהגפן האם, ויש שתיל חדש (כלאים ז/א).
יש הבדל מאד גדול בין שתיל שיוצא מהברכה, לבין שתיל שיוצא מגרעין. בגרעין יש לשתיל 'שותפים', הדבורה הביאה אל הפרח אבקנים מפרח אחר, אולי גם מזן אחר, עם היסטוריה אחרת, ממילא הגפן הצעיר שנולד בגרעין יפתיע בתוצרת מעניינת, לפעמים יותר טובה, לפעמים פחות טובה, והכורמים לא אוהבים לא את זה ולא את זה, אלא סוג אחיד. להפתעות ממתינים החוקרים במכון וולקני, שמחפשים כל הזמן עוד ועוד זנים מעניינים, הם צריכים דווקא גפנים מגרעינים. לא כן הַבְרָכָה, השתיל החדש מקבל את כל התכונות שהיו בגפן האם.
עכשיו ברורה ההשוואה ל'גפן סדום', זה אומר לרשעים: איש מכם אינו מקורי, כולכם העתק של רשעי סדום, ממילא כל מה שהיה שם, ומה שקרה שם, יחזור על עצמו. אם תראו מה היה סופם, תבינו להיכן מובילה דרך הרשע, שום הפתעה לא עתידה להופיע במסלול הרשעים והרישעה.
כיוון שמדה טובה היא עוצמתית פי חמש מאות ממידת פורענות, ממילא מה שנכון על הרשעים, נכון גם בצד של הצדיקים, ושם הוא חזק פי חמש מאות. דוד המלך מתאר את עם ישראל "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ" (תהילים פ/ט). נכון שברכה נהדרת זו הובטחה ליוצאי מצרים, שהיו 'דור דעה', אבל כבר סיכמנו שבגפן אין הפתעות, מה שהיה בגפן האם יהיה בגפן הבן, בגפן הנכד, בגפן הנין, עד סוף כל הדורות, ואנו מצפים להתגשמות ההבטחה הזו, במהרה בימינו אמן.
מה שנשאר לנו זה רק לשאול: איזה יין קונים לחג הסוכות, שמחת תורה, שבת בראשית ושבת נח שאחריה. הרבה זמן אין כבר להתמהמה ולהתלבט. עשיתי עבורכם שיעורי בית, יאמר נא כל אחד כמה בקבוקים בממוצע הולכים אצלו בשלושה שבועות אלה, ואני אמלא אם ירצה ה' ארגז לשביעות רצונכם המלאה, בעזרת ה'.
היין של 'יקב גרוס' מתחבר לי עם כל המאמר מתחילה ועד הסוף.
*יינן צריך גם לדעת אגרונומיה – מתחיל באתרוגי גרוס וממשיך ליקב. או שמתחיל ביקב וממשיך לאתרוגים לחג הסוכות..
*הכורמים לא מחפשים הפתעות – יינות היקב לאורך שנים שומרים על רמת איכות גבוהה.
*איזה יין קונים לחג הסוכות – כשנחבר אחד ועוד אחד התוצאה תיהיה "בלאק אוניקס" 2018 של 'יקב גרוס'.
בלנד: קברנה סוביניון ופטי וורדו.
הענבים הגיעו: מכרם קדיתא שבגליל העליון מול הר מירון (790 מטר) והתיישנו 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות.
ליין יש צבע אדום כהה, גוף מלא, ריחות וטעמים של פירות אדומים ושחורים בשלים ואפילו קצת בשרניים, קקאו ועשבי תיבול, טאנינים נוכחים וטובים עם סיומת נפלאה.
כוהל- 14% מחיר- 150₪
לחיים, פתקא טבא, שבת שלום וחג שמח
שרגא – אתר היין הכשר
